הרבה פעמים, הורים מתקשים להתמודד עם המחשבה שהילד שלהם נמצא על הרצף, קרי שלילד שלהם יש אוטיזם. זאת למרות שבשנים האחרונות, אנחנו יכולים לראות שינוי מקיף ומשמעותי בגישה וביחס, הן מבחינת התקשורת, מערכת החינוך והחברה בכלל.

כאשר אנחנו מדברים על ילד או ילדה שנמצאים על הרצף, הכוונה היא שהם מתמודדים עם סוג מסוים של אוטיזם (לסיוע בהתמודדות בקרו באתר https://tali-angor.com). כאן חשוב להדגיש, לא כל הילדים שיש להם אוטיזם נמצאים באותה נקודה. בעבר היה נהוג לחשוב כך, ולכן גם היחס לילדים עם אוטיזם היה דומה (ולרוב שלילי). היום אנחנו יודעים, שיש לא מעט ילדים עם אוטיזם שיכולים לתפקד ברמות מסוימות ואפילו גבוהות, הכל תלוי במקום בו הם נמצאים על הרצף וכן למערכת התמיכה והסיוע שהם מקבלים, הן בבית, הן במערכת החינוך, מערכות הטיפול והבריאות והחברה בכלל.

אוטיזם מאובחן כמצב בו הילד איננו מתפתח כפי שמצופה ממנו, מה שבא לידי ביטוי בקושי רב לקיים אינטרקציה חברתית ותקשורתית עם הסביבה. האבחון מתבצע בשנים הראשונות, כאשר אז גם אפשר לדעת את מיקומו על הרצף, כלומר באיזו דרגת קושי הוא נמצא. ישנם ילדים שלא יוצרים שום תקשורת, לא מדברים, וההתנהגות שלהם שונה לחלוטין מילדים בסביבתם, זה מחייב טיפול מסוים.  לעומת זאת, ישנם ילדים שכן מדברים, וכן מתנהגים כמו ילדים בגילם, אך הם מתקשים מאוד להבין מצבים חברתיים, יש להם קושי רב בתקשורת, הם מתקשים לרכוש שפה בצורה סדירה, היכולות הקוגניטיביות, מוטוריות, חושיות וכן רגשיות, הן ירודות ביחס לילדים אחרים.

ילדים על הרצף במצב שאיננו מוגדר חמור מאוד, יכולים להתפתח בצורה יפה, ללמוד ולעבוד, יש לא מעטים שמגיעים גם לאקדמיה ומצליחים לפתח חיים עצמאיים ברמות שונות. כלומר, הורים אשר מגלים שילדים נמצאים על הרצף, לא צריכים לחשוש מכך. בעזרת מערכת טיפול ותמיכה, הם יכולים להעניק לילד את כל מה שנדרש על מנת שהוא יוכל להתפתח בצורה יפה. מה שהם צריכים, זה הרבה סבלנות, הרבה רצון ויכולת להשקיע ולהכיר במצב של ילדיהם.

> קראו על טיפול בשל טלי אנגור בגישה ביו רפואית בילדים המאובחנים בספקטרום האוטיסטי