אצבע הדק נגרמת בשל תהליך דלקתי בתעלת הגיד, שלא מתרפא באופן עצמותי. תסמין מרכזי של מצב רפואי שכזה מתבטא בהתכופפות של האצבע, תוך שהיא ננעלת. אצבע הדק עלולה לגרום לכאב, נפיחות עם התעבות של הגיד, תחושה לא נעימה ונוקשות. האם מצב זה מצריך טיפול, ואם כן – מה עושים, כל מה שצריך לדעת. 

אלה הטיפולים האפשריים לאצבע הדק 

נקדים ונאמר כי ללא טיפול ואם אין הטבה, המצב עלול להפוך לקבוע. בקרב מומחים קיימת אי הסכמה לגבי הסיבות להתפתחות אצבע הדק. היא מתרחשת לעיתים בילדים קטנים וכן ידוע כי עם העלייה בגיל הסיכון לכך עולה. התופעה קיימת הרבה יותר בקרב נשים ופגיעת יד או מחלת מפרקים, מעלה את הסיכון לכך. אחד מתוך שלושה אנשים הסובלים מכך יחווה הטבה משמעותית ללא טיפול. ביתר המקרים, נדרש טיפול שיכול להיות שמרני או כירורגי. 

מכיוון שמדובר על תהליך דלקתי בעיקרו, מקובל טיפול משולב שכולל משככי כאבים ותכשירים אנטי דלקתיים. במידת האפשר, נעשה שימוש בתרופות ללא סטרואידים. ניתן לשלב גם קיבוע של האצבע או של האצבעות הפגועות. 

במידה וטיפול זה לא משיג תוצאות משביעות רצון, הרופא עשוי לנקוט בשיטה אחרת, של הזרקת סטרואידים. הדבר מקובל כאשר באצבע ישנה נפיחות חזקה וכאשר הדלקת חמורה ומאוד כואבת. במידה וגם זה לא עוזר, ניתן לבצע הליך כירורגי, כלומר ניתוח. 

טיפול בניתוח נועד לשחרר את המעטפת הסובבת את הגיד, על מנת לאפשר לו לנוע. יעילות הניתוח נחשבת לגבוהה ולעיתים ניתן לשחרר את המטופל או המטופלת אף ללא אשפוז. לאחר שחרור מבית החולים יש להשאיר את המקום חבוש למשך כשבועיים. אחר כך, חזרה הדרגתית לשגרה ואין מניעה גם מפעילות גופנית. 

למידע נוסף היכנסו לאתר של ד"ר פרנק אטלן (הקליקו על הלינק)