מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה מעידים כי קיים קשר חזק בין הופעה של הפרעות נפשיות בשלב כזה או אחר בחיים שלנו לבין גנטיקה. 

אז נכון, כהורים לילדים או כמבוגרים שחולמים להביא ילדים לעולם, רובנו חוששים ממה נעביר או ממה שאנחנו מעבירים הלאה ואיך זה יבוא לידי ביטוי בחיים של הילדים שלנו, ואכן יש דברים הקשורים לאופי ולהתנהגות שלנו שעוברים לדור הבא בין אם אנחנו ורצים בכך ובין אם לא.

יחד עם זאת, כשמתייחסים לבעיות נפשיות של ממש המוגדרות כמחלה, הדברים קצת יותר מורכבים ולעתים אפילו יש מקום לדאגה. למעשה, ככל שהבעיה הנפשית יותר עמוקה, ניתן לאתר קשרים גנטיים יותר משמעותיים.

הפרעות נפשיות וגנטיקה על מאניה דיפרסיה

הקשר הגנטי החזק ביותר נמצא במחלה מאניה דיפרסיה. מאניה דיפרסיה היא מחלה נפשי ביפולארית המאופיינת בסוג של ”אפים“ ו“דאונים“ קיצוניים הבאים לידי ביטוי במצב הרוח. כלומר, אדם אשר סובל ממאניה דיפרסיה יכול להיות במשך ימים שלמים בדיכאון של ממש ופתאום לזמן קצר בסוג של אפ הבא לידי ביטוי בחשק מטורף לעשות קניות, אי יכולת לישון מרוב התרגשות, שמחה וכדומה.

אחת הבעיות עם הפרעות נפשיות בהקשר הזה של גנטיקה היא שלא תמיד חוקרים את ההיסטוריה המשפחתית של אותו אדם הסובל מ“האפים“ ו“הדאונים“, מה שיכול בעצם לגרום לפספוס של המחלה. לכן, מאוד חשוב לאבחן כמו שצריך ולחקור לעומק את הדברים. מה גם שאם באמת נעמיק בדברים נבין שמעטים הם האנשים שבוחרים באמת ”לשים את הקלפים על השולחן“ ולדבר עם הילדים שלהם על כל אותן בעיות ואז בשלב מסוים בחיים זה יכול פתאום לצוץ. במקרים כאלה אפשר בהחלט לומר כי אכן קיים קשר בין הפרעות נפשיות לבין גנטיקה.