בריאות השיניים הכרחית לתפקוד יומיומי תקין של ילדים, אשר בגיל מוקדם צומחות להם שיני חלב. שיניים אלה מכונות גם "נשירות" מאחר שהן ייעלמו בגיל מבוגר יותר. בסך הכל מדובר על 20 שיניים אשר בוקעות מגיל 6 חודשים ברוב המקרים. בקיעתן גורמת לכאבים וסבל אצל התינוק. בקיעת השיניים נמשכת ברוב המקרים כשנתיים. הנשירה מתחילה ברוב המקרים באזור גיל 6 ונמשכת שש שנים. במהלכן ייתכן שתהיה פגיעה בשיניים בשל חבלה כלשהי ואז הן יזוזו ממקומן ויעיקו על הילד. במקרה כזה ייתכן שיה צורך בעקירה של שיני חלב. שיני חלב ממילא נושרת בסוף אבל אין טעם לעקור אותן אם אין צורך ממשי. העקירה תכאב לילד, תותיר אותו עם שן חסרה ורווח בולט. הוא עלול להיראות מגוחך ובטחונו העצמי ייפגע. כמו כן, יש סכנה שעקירה מיותרת תפגע בצמיחתה של השן הקבועה בשל החלל שיווצר במקום העקירה

שיני החלב אמנם מיועדות לנשירה בגיל 6-12 אבל לעתים יש צורך בעקירתן. הצורך נובע מפגיעה שספגו או מתחושות לא נעימות שנגרמות לילד, למשל שן חלב מתנדנדת. במקרה כזה היא תציק לו במשך היום ואולי גם בשינה, ולכן מומלץ לעקור אותה כדי למנוע את הסבל. לעקירה צריכה להתלוות גם הכנה פסיכולוגית. ילדים נוטים לפחד מרופאים בכלל ומרופאי שיניים בפרט. לכן צריך למצוא רופא שיניים עם התמחות בילדים כמו באתר http://www.dr-anat.co.il/, בעל ניסיון ויכולת להסביר לכם בצורה פשוטה מה צפוי להם.

לקשר האישיי בין הרופא לילד יש חשיבות רבה מאחר שילדים מתקשים לתת אמון באנשים זרים. רופאי שיניים עם ניסיון רב מכירים היטב את צורכי הילד ויודעים לפנות אליו. כך אפשר להרגיע את הילד ולגרום לו לשתף פעולה בקלות. אמנם עקירה אינה רצויה אבל לעתים היא הכרחית, וכדי שהיא תעבור בשלום – נדרש שיתוף פעולה מלא של המטופל. העקירה כרוכה בהרדמה מקומית ולאחר מכן הילד יחוש לחץ ויתבקש לנשוך את הפצע שנוצר וזאת כדי לעצור את הדימום. מדובר בחוויה שעלולה להיות טראומתית וקשה ולעתים נדרשות גם תרופות לשיכוך כאבים.